זהו אתר לזכרה של יקירתינו הבלתי נשכחת – אורית שלו.
אורית נולדה בשנת 1978 ונפטרה בנובמבר 2010. בת 32 היתה כשהלכה מאיתנו.
השילוב של יופי אקזוטי ואנרגיות ממגנטות עצר נשימתם של רבים שנקרו בדרכה.
כשפסעה או נכנסה למקום מסויים, כאילו הזמן עמד מלכת ואור גדול הקיף את דמותה……..אורית.
אורית ניחנה בחוש הומור משובח ושנון וכשרון כתיבה, שחלק ממנו ניתן יהיה לראות באתר זה.
בזמן ההתמודדות האמיצה עם המחלה שלבסוף קטעה את חייה, כתבה אורית ספר שלם המתאר התמודדות זו….הספר יפורסם בבוא העת.
את העוצמות הנפשיות גילו הקרובים לה בשנים האחרונות, ומהם שאבו כוח לחבק אותה ולעודד אותה חזרה בסימביוזה נדירה.
מצורף לינק וידאו, הכולל גם תמונות מהתקופה בה היא היתה חולה – ועדיין הביטה ללבן של המחלה בעיניים, בילתה ושמרה על אופטימיות.
אורית שלו 
"מה עושים עם זה מה עושים
הבית ריק אני יוצא מדעתי
מה עושים עם זה מה עושים
זה לא יכול להיות
ככה לא עוזבים." (בית אחד משירו של תומר ממיה "ככה לא עוזבים" בביצוע אבי בן אבו).
הקליפ מתנגן ברקע ואת ניבטת ממנו כפרח מלבלב בשיא פריחתך. קשה מאוד לדבר עליך בלשון עבר… הלב מסרב להאמין שאת כבר לא איתנו. רגע, בעצם למה לא איתנו? אורית, היית, נשארת ולנצח תישארי איתנו, זכרך לא ימוש מלבנו לנצח. לעולם לא נשכח את זיו נעורייך.
נזכור אותך תמיד. נזכור אותך מימי ילדותך בקרית חיים…עת הגחת כתינוקת יפיפייה אל אויר העולם. ביום בהיר אחד לפני כחודש נפרדת מאיתנו ואת רק בת 32. החיים של משפחתך ושל כל מי שהכיר אותך…כבר לא יהיו כפי שהיו כל עוד היית איתנו.
נזכיר רק אירוע אחד: בתקופת מלחמת לבנון השנייה, טילים נפלו על הצפון ואת התארחת אצלנו – "מקום בטוח במרכז הארץ בשביל אורית", זה מה שרצו הורייך. לנו זו הייתה ההזדמנות לארח אותך, להכיר אותך ובעיקר להוקיר אותך: זכינו ונחשפנו לחוכמת החיים שבך – לדמותך הקורנת והמקרינה על כל מי שנמצא בחברתך. לנו כל כך ברור וכל כך מובן כל מה שמספרים וכותבים עלייך- הכרנו אותך.
אנו משירים מבט למעלה ותוהים למה???? למה כל כך מהר לקחו אותך לשם… אליהם… וכי העולם הבא, שם למעלה, לא היה מושלם בלעדייך ולא יכלו להמתין עוד כמה שנים לבואך?
אורית, אם היינו צריכים לאפיין אותך במלה אחת היינו אומרים היית – אדם! ולא סתם אדם- אדם חביב. כידוע לכולנו "חביב אדם שנברא בצלם" וכזאת את היית. הכאב על האובדן גדול… והיכן נמצא את הנחמה אם לא במה שהיית ובמה שסמלת עבורנו- כל מכירייך ומוקירייך.
נוחי בשלום על משכבך.
תמי ואורי שלו
אהבתיאהבתי
אורית
זכיתי לחלוק ולבלות איתך את התקופה האחרונה שלך שבה עוד יכולת לצאת ולבלות. זכיתי לצחוק הבדיחות השנונות שלך ,לראות איתך סרטים שאהבת וכמובן לשמוע ביקורת קפדנית…
היית בן אדם כל כך מיוחד, בין האנשים המיוחדים שאי פעם הכרתי! אופטימית וחזקה ,חדורת אמונה ,יפיפיה ועדינה עם חיוך מיוחד! התפללתי עבורך פעמים רבות וכ"כ שמחתי כשלפעמים חזרת מביקורת רופאים וסיפרת לי שיש שיפור ותקווה.
חיזקת וליווית אותי בתקופה שאחותי בעצמה חלתה במחלה הארורה הזאת ותמיד האמנתי שאת המלאך שנשלח אלי כדי לעזור, להחדיר בי תיקווה ואופטימיות ,תמיד חזקה ומחזקת אחרים!
אפילו עם יד אחת ,יצאת ונהגת ובאת ,הערצתי אותך על תעצומות הנפש שהיו בך.
דיברת רבות על כל אחד מבני משפחתך בהערכה עצומה ובשבחים רבים ,על אחיך ,אחותך ,אמך וכמובן על אביך שאותו הערצת ללא גבולות.
בחרת בי מכל האנשים שבעולם לחלוק איתך ועם משפחתך את יום הולדתך האחרון,תמיד נתת לי להרגיש מיוחד ואהוב .בשלב שבו כבר לא יכולת לדבר ואף לשלוח אלי הודעות חיכיתי כל יום כדי לקבל ממך הודעה שבה את מודיעה לי "חזרתי" , אך היום הזה לא הגיע מעולם!
יופיך הפנימי והחיצוני גרמו לי לפעמים לשכוח ממה שעובר עלייך והרגשתי כאילו שאין כלום , שהכל רגיל ואת בריאה לחלוטין!
אורית ,המשפטים,הבדיחות,החיוך,הענווה,הנדיבות וטוב לבך ילוו אותי תמיד ,הארת את חיי האנשים שהכירו אותך.
הארת אותי.
דויד
אהבתיאהבתי