הנצחה

אורית – אזכרה – חודש

 

"חשבתי שתמיד תהיי כאן, שאין דבר שיגרום לך לעזוב"

26/4/2010 17:47 SMS

אושרת – נו מה קורה ?

אורית – מה נו, חרגיל :-X

גם כשהנתונים מדאיגים המוח בוחר לעסוק בתסריטים אופטימיים ולא לדמיין את הנורא מכל. ואת מנצחת על כל זה, שומרת על אורח חיים נורמאלי ו"מתלוצצת עם רופאייך"…….

"הרי אמרת שזה לנצח…."

3/5/2010 11:18 SMS

אושרת – מה מתרחש ?

אורית – חרגיל, מה שכן ישנתי פצצות

אושרת – בגלל דיסק קולות הטבע שצרב לך כרובי ?

אורית – יכול להיות, או שזה עייפות מצטברת …..

"אתמול בלילה התעוררתי, כשהדלקתי את האור…"

3/6/2010 00:01 SMS

אושרת – לבוא נצא קצת להתאוורר ?

אורית – תגידי, השתגעת ? אני רואה פה פרייז'ר עם כוס תה

אורית ממשיכה – שלא נדבר על אהובי (החתול) שיושב איתי פה. אין לזה תחליף D-:

אפילו שכבר קשה לצאת מהבית את רואה את חצי הכוס המלאה

"הצד שלך היה בחושך , פתאום הבנתי, את לא עומדת לחזור ……."

7/6/2010 11:12 sms

אושרת – מה המצב

אורית – same shit . היום מעדתי על השטיח . היום צריכים לגלגל את השטיח שלא אמעד שוב

אושרת – לא נורא, כבר לא באופנה שטיחים.

אורית – תבואי איתי מחר לבדיקה, ניתן לאבא לנוח קצת ?

גם בצל ארועים לא פשוטים שמרת על קור רוח, הומור ואפילו התחשבת בנו.וכל זאת תוך שמירה על קשר רציף עם מעריצייך שהרבו לשלוח לך מסרי הערצה וחיזור, חלקם אף לא ידעו על מצבך כי פשוט לא נראית חולה. ההיפך. מסרונים אלה לא אקרא כאן מסיבות מובנות.

"מה עושים עם זה מה עושים, הבית ריק אני יוצא מדעתי……"

המסרונים נפסקו בחודש אוגוסט. גם לא היה צריך כי הרי היינו כולנן לצידך כל הזמן עד שהחלטת בסוף נובמבר לסיים את פרק החיים הזה שנמשך 32 שנים.

"זה לא יכול להיות, ככה לא עוזבים"

חודש עבר, כל הפרטים הטכניים מסביב עומעמו מניחים לאורך להשאר זוהר…..כל דבר מזכיר לנו אותך. חנות הבגדים שאהבת, תוכנית הטלויזיה שאהבנו לשנוא,הכלב והחתול שלך, הכל… ובכל תזכורת כזו נשלח חץ חד בלב, שבקצהו נוזל מר המכיל את ההבנה שאת באמת אינך.

זכינו להיות במחיצתך 32 שנה. לא עברת כאן – חלפת כאן כמו הוריקן והשארת לבבות שבורים.

אינך פיזית, אבל אורית, בליבנו את קיימת ובועטת כל עוד הלבבות הללו ימשיכו לפעום.